כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

פסק דין

הצדדים הסכימו כי אפסוק במחלוקת שביניהם בהתאם לסעיף 79 א לחוק בתי המשפט וכי אנמק בתמצית את פסיקתי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדויות ואת טיעוני ב"כ הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה.

שוכנעתי מעדותו של נהג התובעת כי הוא נכנס לתוך הצומת עוד לפני שהאוטובוס נכנס אליו. בצילום האוויר שהציג נהג התובעת רואים בבירור כי המרחק שעבר רכב התובעת לפני התאונה היה גדול יותר מהמרחק שעבר האוטובוס מהכניסה לצומת ועד מקום התאונה. עובדה זו תומכת בקביעתי כי רכב התובעת היה כבר בתוך הצומת ולכן על נהג האוטובוס היה ליתן לו זכות קדימה.

אציין כי עדותו של נהג הנתבעת הייתה בלתי עקבית. הנהג הציג במהלך עדותו גרסאות שונות והשיב תשובות שונות לגבי התנהלותו והאם היה בעמידה או בנסיעה במועד התאונה. כן הוא הציג גרסאות שונות בדבר המקום בו היה רכב התובעת במועד בו הוא ראה אותו לראשונה לפני התאונה. במהלך עדותו הוא אף הציג גרסה חדשה, אשר לא הוזכרה כלל בהודעתו לנתבעת לפיה במועד התאונה הוא עצר על מנת לאפשר לרכב שהגיע מימין לחצות את הצומת, כאשר לדבריו מיד אחר כך הגיע רכב התובעת ונדחף לפניו. יתרה מכך, מעדותו התרשמתי כי ככל הנראה במועד התאונה ובזמן הנסיעה הוא החזיק כוס קפה בידיו. גם בעניין זה הוא הציג גרסאות שונות.

אף כי התרשמתי כי עד הנתבעת מבין היטב עברית, אניח לטובתו כי התשובות שנתן והגרסאות השונות שהציג נבעו מאי הבנה בלבד. מכל מקום התרשמתי כי אין מקום לקבל את גרסתו לתאונה כפי שהוצגה בכתב ההגנה ובהודעה שמסר.

זאת ועוד, מיקום הפגיעה ברכב התובעת במרכז צד ימין מתיישבת עם גרסת נהג התובעת לפיה רכב התובעת כבר היה בתוך הצומת.

לאור זאת שאיני מקבל את גרסת נהג הנתבעת הרי שאין מקום לקבל את מסקנותיו של המומחה שהרי זו מבוססת בין היתר על גרסה זו. עוד אציין כי חוות הדעת מבוססת בין היתר על הנחות אשר לא הוכחו כנכונות. כך למשל נושא מהירות רכב התובעת, רדיוס הסיבוב של רכב התובעת ונתיב נסיעתו, מהירות התגובה של הנהגים המעורבים אשר משפיעים על מרחק הבלימה של הרכבים המעורבים וכמובן מגבלות הטכוגרף.

אציין כי לאחר שבחנתי את העדויות וחומר הראיות, לא מצאתי להטיל אחריות כלשהי על נהג התובעת. נהג התובעת העיד כי הוא ראה את האוטובוס כאשר זה היה לפני הכניסה לצומת ולכן מותר היה לו להניח כי נהג האוטובוס לא ייכנס לצומת ויאפשר לו לסיים את חצייתו. שוכנעתי גם כי הוא נסע במהירות איטית וכי הוא ניסה להימנע מהתאונה על ידי הסטת הרכב שמאלה.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 18,418 ₪ צמוד מיום התשלום על ידי התובעת ועד התשלום בפועל. סכום זה נקבע בהתחשב בשווי הרכב, בניכוי שווי השרידים ובתוספת שכר טרחת השמאי. בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט - אגרת בית משפט בסך 355 ₪, שכר העד בסך של 350 ₪ ושכר טרחת עו"ד בשיעור 11.6%.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ח טבת תשע"ב, 23 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: